מאת פרופסור עקיבא פרדקין המסלול להגשמת תואר פרופסור הוא תהליך ארוך, מאתגר ומורכב. בעוד שמדובר בהישג אקדמי מרשים, הדרך אליו דורשת תכנון מדויק, עבודה קשה ומסירות אינסופית. כמי שמלווה אקדמאים ודוקטורנטים רבים במסע שלהם, אני, פרופסור עקיבא פרדקין, שמח לשתף אתכם ב-5 טיפים שיכולים לסייע לכם להתקדם בצורה חכמה ובטוחה לעבר התואר הנכסף. 1. התחילו … להמשך קריאה
בשנים האחרונות, חלה מהפכה בתחום הכלים הטכנולוגיים, המשפיעה על תחומים רבים, ובכלל זה על עולם המחקר האקדמי. גם תחום זה, שלעיתים נתפס כשמרני, זכה לשדרוגים המסייעים לחוקרים לבצע את עבודותיהם באופן יעיל וממוקד יותר. פרופסור עקיבא פרדקין, שליווה מעל 1,000 סטודנטים לתארים מתקדמים, ממליץ על חמישה כלים חיוניים שיכולים לעזור לכל חוקר בשלבים השונים של … להמשך קריאה
בראיון שנערך עם פרופ' עקיבא פרדקין ופורסם באתר ערוץ 7 נחשפים נתונים מעניינים: חצי מאחוז הפוסט-דוקטורנטים בישראל הם זרים. לדברי פרדקין, מדינת ישראל ידועה כמדינה אקדמית מובילה במדינות ה-OECD, עם אחוז גבוה של בעלי דוקטורנטים. ולצד זאת בוחר פרופ' פרדקין לדון בסוגייה: מדוע רוב הפוסט-דוקטורנטים בישראל הינם זרים?
בכתבה שפורסמה באתר ביזפורטל, פרופ' עקיבא פרדקין מציג את היתרונות והחסרונות של תארים אקדמיים מחו"ל בישראל. האם הם מהווים נקודת יתרון על פני תארים מקומיים? האם יש להם יכולת להביא לשיפור תנאי העסקה שלנו? כל התשובות בכתבה
עקיבא פרדקין הכין חוברת הדרכה ובה הדרכה מפורטת על כתיבת הצעת מחקר ועבודת דוקטורט. למעבר לחוברת לחץ כאן.
בראיון לאתר פתח תקווה NEWS, סיפר עקיבא פרדקין על תופעות שונות אשר יוצרות דילול ברמת האמינות של מחקרים אקדמיים הזוכים לפרסום. אחת מהן מכונה לפי פרדקין "שיטת הסלמי": במקום לפרסם מאמר אחד מנומק ואיכותי, מפצלים מאמר לשניים או שלושה מאמרים "דלילים" יותר, וזאת על מנת להגדיל את הכמות המפורסמת של המאמרים. הסיבה היא שהלחץ המופעל … להמשך קריאה
בראיון לאתר רשת 13, הביע עקיבא פרדקין את מורת רוחו מכך שהאוניברסיטאות בחרו שלא לאפשר לימודי מרחוק לאחר תקופת הקורונה: "אוניברסיטאות אמורות להיות מובילות בחדשנות וקידמה. עם זאת, בנושא של הלימודים מרחוק, הן גילו שמרנות מפתיעה לרעה. זה נכון שלימודים דרך אפליקציית זום הם לא אידיאליים, אבל ישנן עוד חלופות, שנראה שאלו לא נשקלו כלל … להמשך קריאה
מן הראיון של עקיבא פרדקין לאתר 'מלאבס', עולה תמונה לא פשוטה. לפי האמור, בוועדות של כתבי העת השונים, יושבים גורמים אשר בראשם שורה של אינטרסים שונים, שבינם לבין האמת המדעית אין ולו דבר. כאשר מישהו בכל זאת מבקש לפרסם מאמר, מאכילים אותו בהרבה קש והבטחות, ומעבירים אותו מסלול מכשולים ארוך. לא מעוניין? מוזמן ללכת למתחרים.
בשנים האחרונות, יש סנטימנט חזק כנגד הוצאת תואר אקדמי. עם זאת, לפי פרופ' עקיבא פרדקין, המייסד של PHD Institute, גם במגזר ההייטק משתלם לעובדים לא לוותר על הפרק האקדמי של החיים: "מעסיקים בסוף רוצים עובדים בוגרים, שמבינים את החיים. נכון שאפשר לעשות קורס תכנות מזורז, אך מי שיעשה זאת וישר יגיע להייטק, ידלג על המון … להמשך קריאה
עקיבא פרדקין הינו בעל ניסיון רב בתחום האקדמיה, בין היתר הודות למכון PHD INSTITUTE אותו הקים. לפי פרדקין, אפשר לראות שבמוסדות אקדמיים רבים בחו"ל, אפשר לראות הרבה פוסט דוקטורטים שהעבודה שלהם אינה מתארת מחקר פורץ דרך. למעשה, מדובר פעמים רבות במעין "נגזרת" נוספת של עבודה קיימת. למשל, רבים מהפוסט דוקטורנטים פשוט משדרגים את התזה שלהם … להמשך קריאה
